תוכן

א) והנה צריכים אנו לבאר עתה, כי אלו הז' מלכים שירדו בעולם הבריאה, ירידתם זו היא מיתתם, לפי שכל היוצא מן עולמו, והולך ויורד אל עולם זולתו, נקרא בחי' מיתה. ואמנם אלו הז' מלכים, כבר נתבאר שהם הז' ספירות אחרונות של עולם האצילות שנשברו ומתו. ואמנם הכלים שלהם בלבד, הם אשר נשברו וירדו למטה בעולם הבריאה, ואירע להם כמאורע האדם התחתון בעוה"ז, השפל הזה, כי הנה הוא מורכב מגוף ונפש, ובעת מיתתו גופו שב אל העפר, אל הארץ כשהיה, ונפשו ורוחו עולים ושבים אל האלהים אשר נתנם. אמנם מוכרח הוא, שנשאר תוך הגוף ההוא הבלא דגרמי, השורה על העצמות בקבר, בסוד ועצמותיך יחליץ, כנזכר בפרשת שלח לך דף קס"ט עי"ש. גם נתבאר אצלינו בשער המצות, בפרשת פנחס, בדרוש מצות הירושה ועי"ש, איך תועלת זה ההבלא דגרמי הוא, לסבת שיהיה קצת חיות קיים בעצמות ההם, נמשך בהם עד זמן תחית המתים. וזהו סוד אותם העבירות של האדם, שעליהם נענש שלא לקום בזמן התחיה, כמו שאמר הכתוב כספו בנשך נתן חיו לא יחיה. והטעם הוא, כי אותם העבירות גורמות שאותו החיות והרוחניות המועט הנשאר בעצמות כנזכר, שיסתלק משם, ויתייבש לחלוחותם, ולא יחיו בתחית המתים. הפך מפסוק ועצמותיך יחליץ והיית כגן רוה והבן זה.